האגף הראשון: מסע הבריאה וההשתלשלות
אור אחד, פשוט, שאין לו ראש ואין לו סוף
לפני שהיה ׳לפני׳ — לא היה זמן שיספור, ולא מקום שיכיל. לא חושך, כי לא היה אור שיחסר. ובכל זאת המקורות מעזים לומר מילה אחת: אור. אור שאין לו קצה, ואין עין שתראה אותו.
קוראים את ההתקדמות שלך כדי להמשיך מהמקום הנכון.
נקודת מוצא במקור · פרקי דרבי אליעזר, פרק ג
מלך אחד ביקש לבנות לו ארמון. הוא לא הניח אבן ראשונה עד שחרט באדמה את היסודות, את מקום הכניסות ואת מקום היציאות. כך, מספרים חכמים, עלה במחשבה לפני הקב״ה לברוא עולם, והוא חרט אותו לפניו — והעולם לא עמד. שוב חרט, ושוב לא עמד. עד שברא דבר אחד, ורק אז עמד העולם: התשובה. עולם שאין בו דרך לחזור — אינו יכול לעמוד.
עיבוד סיפורי על פי פרקי דרבי אליעזר, פרק ג
הפרק עוסק במה שקדם לעולם; המשל מגלה שעוד לפני האבן הראשונה כבר הייתה בתוכנית דרך חזרה.
לפני שהיה ׳לפני׳ — היה רק אור, ולא היה מי שיראה אותו. מכאן יוצאים: מאין סוף, דרך הצמצום והקו, העולמות והספירות והאותיות, אל שבעת הימים ואל האדם הראשון — ומשם, חוליה אחר חוליה, אל הדורות.
השם אור הגנוז — האור של היום הראשון, שבו ראה אדם מסוף העולם ועד סופו — ונגנז לצדיקים לעתיד לבוא (חגיגה יב ע״א). כל דבר כאן נשען על מקור, ובמקום שהמסורות חלוקות — כתוב יש שיטות.
השנים לפי המניין המסורתי של סדר עולם רבה; היכן שהחישוב ההיסטורי שונה — כתוב לידן.
מאין סוף אל האות הראשונה, ומן האור הראשון אל האדם הראשון.
אדם אחד יוצא מבית אביו — ומשפחה הופכת לעם.
מיילדות שומרות על חיים, תיבה נפתחת, ועם יוצא דרך הים.
לחם של יום, הר וברית, וידיים שבונות יחד.
מעבר בירדן, אבני זיכרון, תומר ושאלה על כוחו של אדם.
קריאה בלילה, בחירה בלב, ולב שומע שנושא אחריות.
קול דממה, סף היכל, מקל שקד ותקווה בבקעה.