חב״ד
חכמה, בינה ודעת — ההבנה וההתבוננות קודמות לרגש. אהבה ויראה אמיתיות נולדות מהתבוננות בגדולת הבורא, לא מהתלהבות רגעית.

נשיא חב״ד 1 מתוך 7 · 1745–1812
רבי שניאור זלמן מלאדי · אדמו״ר הזקן · נשיא חב״ד הראשון
מייסד חב״ד — חכמה, בינה, דעת: חסידות שמדברת אל השכל ומשם אל הלב. כתב את התניא ואת שולחן ערוך הרב, וישב בכלא פטרבורג בשל דרכו.
רבי שניאור זלמן נולד בליאזנא שבבלארוס לאביו רבי ברוך ולאמו רבקה. כבר בנעוריו נודע כעילוי, ובגיל עשרים בערך (תקכ״ד) יצא למעזריטש ונעשה מתלמידיו הקרובים של המגיד.
המגיד הטיל עליו לחבר שולחן ערוך מחודש. בשנת תקל״ז (1777) עלה רבי מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל והשאיר בידו את הדרכת החסידים בבלארוס; אחרי פטירתו של רבי מנחם מענדל (תקמ״ח, 1788) הנהיג אותם באופן מלא.
בשנת תקנ״ז (1796/7) נדפס בסלאוויטא ״ליקוטי אמרים — תניא״, ספר יסוד של חסידות חב״ד. בשנת תקנ״ט (1798) נאסר בעקבות הלשנה ונכלא במבצר פטרבורג. אחרי חמישים ושלושה יום שוחרר בי״ט בכסלו — היום שנקבע לחג הגאולה, ״ראש השנה לחסידות״.
בשנת תקס״א (1800/1801) נאסר שוב ושוחרר, ואחר כך עבר לליאדי. כשפלש נפוליאון לרוסיה (1812) תמך בצאר ונמלט מזרחה עם בני ביתו. בדרך, בכפר פיענא, הסתלק בכ״ד בטבת תקע״ג, ונקבר בהאדיטש.
אחריו נשיא בנו הבכור, רבי דובער — אדמו״ר האמצעי. נכדו, הצמח צדק, שגדל בביתו, ערך והדפיס את מאמריו.
״מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה״
״ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש״
״הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן״
חכמה, בינה ודעת — ההבנה וההתבוננות קודמות לרגש. אהבה ויראה אמיתיות נולדות מהתבוננות בגדולת הבורא, לא מהתלהבות רגעית.
התניא פונה לאדם הרגיל — ״בינוני״ — שיצרו עדיין קיים, אבל שולט במחשבה, בדיבור ובמעשה. זו מדרגה שבהישג יד של כל אחד.
בכל יהודי יש נפש בהמית ונפש אלוקית, ״חלק אלוה ממעל ממש״. החיים הם המאבק ביניהן על ״העיר הקטנה״ — הגוף.
הספר כולו בנוי על הפסוק ״כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו״: עבודת ה׳ איננה רחוקה — היא קרובה מאד, בדרך ״ארוכה וקצרה״.
ליקוטי אמרים — תניא
סלאוויטא תקנ״ז (1796/7); שקלאוו תקע״ד (1814) בתוספת אגרת הקודש
ספר היסוד של חסידות חב״ד, בחמישה חלקים.
שולחן ערוך הרב
נדפס קאפוסט/שקלאוו, תקע״ד–תקע״ו (1814–1816)
פסק הלכה מסודר, שנכתב בציווי המגיד.
סידור אדמו״ר הזקן
שקלאוו, תקס״ג (1803)
נוסח האר״י כפי שתיקן אדמו״ר הזקן.
תורה אור
קאפוסט, תקצ״ז (1837)
מאמרי חסידות על בראשית ושמות, בעריכת הצמח צדק.
ליקוטי תורה
זיטומיר, תר״ח (1848)
מאמרי חסידות על ויקרא עד דברים ועל המועדים, בעריכת הצמח צדק.
פעם אחת שקע בנו, רבי דובער, בלימוד ולא שמע את בנו התינוק בוכה. אדמו״ר הזקן, שלמד בקומה העליונה, ירד, הרגיע את התינוק, ואמר לבנו: כשתינוק בוכה — לא ממשיכים ללמוד.
ב־1812 העדיף אדמו״ר הזקן את ניצחון הצאר: הוא חשש שאם ינצח נפוליאון, ייטב מצבם החומרי של היהודים אבל ליבם יתרחק מאביהם שבשמים. הוא שילם על ההכרעה בגלות של חורף ובחייו.
תקל״ב · 1772
סיפוח בלארוס לרוסיה (חלוקת פולין הראשונה)
תקנ״א · 1791
ייסוד תחום המושב
תקנ״ז · 1796/7
דפוס ראשון של התניא
תקנ״ט · 1798
מאסר בפטרבורג וחג הגאולה י״ט כסלו · פטרבורג
תקע״ב · 1812
פלישת נפוליאון ובריחה מזרחה




י״ח באלול
ח״י אלול — יום הולדת אדמו״ר הזקן
י״ט בכסלו
י״ט כסלו — חג הגאולה
כ״ד בטבת
כ״ד טבת — יום ההילולא של אדמו״ר הזקן
ניגון המיוחס לאדמו״ר הזקן