דלג לתוכןהצהרת נגישות
הבעש״ט
בית המדרש של הבעל שם טוב במעזיבוז׳, צילום מסביבות 1900
בית המדרש של הבעש״ט במעזיבוז׳, בערך 1900* צלם לא ידוע · הספרייה הלאומית · Wikimedia Commons · Public domain

שורש החסידות · 1698–1760

הבעש״ט

רבי ישראל בן אליעזר · הבעל שם טוב · מייסד תנועת החסידות

לידה
י״ח באלול תנ״ח
1698 · אוקופ
הנהגה
התגלות: י״ח באלול תצ״ד (1734) · מעזיבוז׳: משנות ה־40 של המאה ה־18
הסתלקות
ו׳ בסיון תק״כ, חג השבועות
1760 · מעזיבוז׳

יתום מכפר קטן בפודוליה שלימד דור שלם שהקב״ה נמצא בכל מקום — בתפילה של יהודי פשוט, בשמחה ובאהבת כל יהודי.

חייו

רבי ישראל נולד בכפר אוקופ שבפודוליה להוריו רבי אליעזר ושרה, כשהם כבר בשנים. הוא התייתם בילדותו, והמסורת החסידית שומרת את צוואת אביו: ״לא לפחד מכלום, רק מהקב״ה לבדו״.

שנות צעירותו עברו בצניעות: עוזר למלמד, שומר בית מדרש, ושנים של התבודדות בהרי הקרפטים. בי״ח באלול תצ״ד, ביום הולדתו השלושים ושישה, החל לפעול בגלוי כמורה וכמנהיג.

בשנות ה־40 של המאה ה־18 קבע את מושבו במעזיבוז׳. לשם הגיעו אליו תלמידים, למדנים ופשוטי עם, ומשם התפשטה התורה החדשה־ישנה שלו בכל פודוליה, ווהלין וגליציה.

הוא הסתלק בחג השבועות, ו׳ בסיון תק״כ, ונקבר במעזיבוז׳. את תורתו לא כתב בעצמו; היא נשמרה בספרי תלמידיו, ובראשם רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובקובצים כמו ״כתר שם טוב״ ו״צוואת הריב״ש״.

משפחה והמשך השרשרת

  • אשתו: הרבנית חנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב.
  • ילדיו: בתו אדל ובנו רבי צבי.
  • מצאצאיו: נכדיו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (בעל ״דגל מחנה אפרים״) ורבי ברוך ממעזיבוז׳, ונין־בתו רבי נחמן מברסלב.

אחרי הסתלקותו עברה ההנהגה לתלמידו רבי דוב בער, המגיד ממעזריטש. אדמו״ר הזקן, תלמיד המגיד, כונה בפי חסידיו ״נכדו הרוחני״ של הבעש״ט.

מתוך הדברים

״שהשי״ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים״

צוואת הריב״ש, סימן ג (דפוס ראשון תקנ״ג)

״וכן כל דבר שעושה יעשה בזריזות, כי בכל דבר יכול לעבוד את ה׳״

צוואת הריב״ש, סימן כ

בתורתו

השגחה פרטית

לא רק בני אדם — גם עלה שנושר מן העץ נושר בהשגחה, לתכלית. מכאן נובעת הסתכלות חדשה על כל פרט בחיים: שום דבר אינו מקרה.

אהבת ישראל

אהבה לכל יהודי באשר הוא, גם לפשוט שבפשוטים. הבעש״ט העמיד את התמימות והלב הטהור בשורה אחת עם הלמדנות.

עבודה בשמחה

העצבות סוגרת את הלב והשמחה פותחת אותו. מתוך שמחה אפשר לעבוד את ה׳ בכל דבר — באכילה, בדיבור ובמלאכה, לא רק בבית המדרש.

״בכל דרכיך דעהו״

אין חיץ בין ״קודש״ ל״חול״ בחיי האדם: כל פעולה יכולה להיות עבודת ה׳ כשהכוונה נכונה.

ספרים וכתבים

  • כתר שם טוב

    זאלקווא, תקנ״ד–תקנ״ה (1794–1795)

    קובץ אמרות הבעש״ט מתוך ספרי תלמידיו.

  • צוואת הריב״ש

    דפוס ראשון תקנ״ג (1793)

    הנהגות בעבודת ה׳ מתורת הבעש״ט והמגיד.

  • תולדות יעקב יוסף

    קארעץ, תק״מ (1780)

    ספר החסידות הראשון שנדפס — מאת תלמידו רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובו מאות אמרות ״ששמעתי ממורי״.

  • אגרת עליית הנשמה

    נדפסה בסוף ״בן פורת יוסף״, קארעץ תקמ״א (1781)

    מכתב הבעש״ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב, ובו השאלה אל המשיח ״אימתי קאתי מר״.

סיפורים

שאלה אל המשיח

בראש השנה תק״ז, באגרת שכתב לגיסו, תיאר הבעש״ט עליית נשמה שבה שאל את המשיח מתי יבוא. התשובה שקיבל — כשתורתו תתפרסם ומעיינותיו יפוצו חוצה — הפכה למשימה של כל הדורות שאחריו.

השריקה של נער הרועים

סיפור חסידי עתיק מספר על נער כפרי שלא ידע להתפלל, ובנעילה של יום כיפור שרק בכל כוחו מתוך געגוע. לפי הסיפור אמר הבעש״ט שהשריקה הזו פרצה את השערים שהתפילות של כולם לא הצליחו לפרוץ.

התקופה

  1. ת״ח–ת״ט · 1648–1649

    הגירה ושיקום אחרי גזירות ת״ח ות״ט

  2. י״ח באלול תצ״ד · 1734

    התגלות הבעש״ט

  3. תקט״ז–תקי״ט · 1756–1759

    פרשת הפרנקיסטים ומשבר באמונה בפודוליה

  4. ו׳ בסיון תק״כ · 1760

    הסתלקות במעזיבוז׳ · מעזיבוז׳

על המפה

אטלס המקומותמזרח אירופה · מבט גאוגרפי
המקומות בחייו של הבעש״טN12
  1. 1אוקופ
  2. 2מעזיבוז׳
הנקודות מציינות מיקום ברמת עיר. המספרים לפי סדר המקומות בפרק; הקווים הם חיבור להמחשה ואינם מסלול נסיעה היסטורי. מיקומים הוצלבו מול Wikidata (CC0).
האוהל על ציון הבעל שם טוב במעזיבוז׳
האוהל על ציון הבעש״ט, מעזיבוז׳ (2008)* Eliyahu (Eli) · Wikimedia Commons · Public domain
שער הספר צוואת הריב״ש, דפוס 1793
שער ״צוואת הריב״ש״, 1793* הספרייה הלאומית · Wikimedia Commons · Public domain
בול ישראלי לציון מאתיים שנה להסתלקות הבעל שם טוב
בול דואר ישראל, 1961 — 200 שנה להסתלקות הבעש״ט* עיצוב: א. ורדימון · דואר ישראל · Wikimedia Commons · Public domain

ימים בלוח

  • י״ח באלול

    ח״י אלול — יום הולדת הבעש״ט ואדמו״ר הזקן

  • ו׳ בסיון

    יום ההילולא של הבעש״ט

להמשיך בתוך LIVO

מקורות

  • צוואת הריב״ש, זאלקווא תקנ״ג (1793) — נחלת הכלל
  • כתר שם טוב, זאלקווא תקנ״ד–תקנ״ה (1794–1795) — נחלת הכלל
  • רבי יעקב יוסף מפולנאה, תולדות יעקב יוסף, קארעץ תק״מ (1780)
  • בן פורת יוסף, קארעץ תקמ״א (1781) — אגרת הבעש״ט בסוף הספר
  • Wikidata Q319062 — הצלבת תאריכים ומקומות (CC0)
הבעש״ט — שרשרת הדורות | LIVO