השגחה פרטית
לא רק בני אדם — גם עלה שנושר מן העץ נושר בהשגחה, לתכלית. מכאן נובעת הסתכלות חדשה על כל פרט בחיים: שום דבר אינו מקרה.

שורש החסידות · 1698–1760
רבי ישראל בן אליעזר · הבעל שם טוב · מייסד תנועת החסידות
יתום מכפר קטן בפודוליה שלימד דור שלם שהקב״ה נמצא בכל מקום — בתפילה של יהודי פשוט, בשמחה ובאהבת כל יהודי.
רבי ישראל נולד בכפר אוקופ שבפודוליה להוריו רבי אליעזר ושרה, כשהם כבר בשנים. הוא התייתם בילדותו, והמסורת החסידית שומרת את צוואת אביו: ״לא לפחד מכלום, רק מהקב״ה לבדו״.
שנות צעירותו עברו בצניעות: עוזר למלמד, שומר בית מדרש, ושנים של התבודדות בהרי הקרפטים. בי״ח באלול תצ״ד, ביום הולדתו השלושים ושישה, החל לפעול בגלוי כמורה וכמנהיג.
בשנות ה־40 של המאה ה־18 קבע את מושבו במעזיבוז׳. לשם הגיעו אליו תלמידים, למדנים ופשוטי עם, ומשם התפשטה התורה החדשה־ישנה שלו בכל פודוליה, ווהלין וגליציה.
הוא הסתלק בחג השבועות, ו׳ בסיון תק״כ, ונקבר במעזיבוז׳. את תורתו לא כתב בעצמו; היא נשמרה בספרי תלמידיו, ובראשם רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובקובצים כמו ״כתר שם טוב״ ו״צוואת הריב״ש״.
אחרי הסתלקותו עברה ההנהגה לתלמידו רבי דוב בער, המגיד ממעזריטש. אדמו״ר הזקן, תלמיד המגיד, כונה בפי חסידיו ״נכדו הרוחני״ של הבעש״ט.
״שהשי״ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים״
״וכן כל דבר שעושה יעשה בזריזות, כי בכל דבר יכול לעבוד את ה׳״
לא רק בני אדם — גם עלה שנושר מן העץ נושר בהשגחה, לתכלית. מכאן נובעת הסתכלות חדשה על כל פרט בחיים: שום דבר אינו מקרה.
אהבה לכל יהודי באשר הוא, גם לפשוט שבפשוטים. הבעש״ט העמיד את התמימות והלב הטהור בשורה אחת עם הלמדנות.
העצבות סוגרת את הלב והשמחה פותחת אותו. מתוך שמחה אפשר לעבוד את ה׳ בכל דבר — באכילה, בדיבור ובמלאכה, לא רק בבית המדרש.
אין חיץ בין ״קודש״ ל״חול״ בחיי האדם: כל פעולה יכולה להיות עבודת ה׳ כשהכוונה נכונה.
כתר שם טוב
זאלקווא, תקנ״ד–תקנ״ה (1794–1795)
קובץ אמרות הבעש״ט מתוך ספרי תלמידיו.
צוואת הריב״ש
דפוס ראשון תקנ״ג (1793)
הנהגות בעבודת ה׳ מתורת הבעש״ט והמגיד.
תולדות יעקב יוסף
קארעץ, תק״מ (1780)
ספר החסידות הראשון שנדפס — מאת תלמידו רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובו מאות אמרות ״ששמעתי ממורי״.
אגרת עליית הנשמה
נדפסה בסוף ״בן פורת יוסף״, קארעץ תקמ״א (1781)
מכתב הבעש״ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב, ובו השאלה אל המשיח ״אימתי קאתי מר״.
בראש השנה תק״ז, באגרת שכתב לגיסו, תיאר הבעש״ט עליית נשמה שבה שאל את המשיח מתי יבוא. התשובה שקיבל — כשתורתו תתפרסם ומעיינותיו יפוצו חוצה — הפכה למשימה של כל הדורות שאחריו.
סיפור חסידי עתיק מספר על נער כפרי שלא ידע להתפלל, ובנעילה של יום כיפור שרק בכל כוחו מתוך געגוע. לפי הסיפור אמר הבעש״ט שהשריקה הזו פרצה את השערים שהתפילות של כולם לא הצליחו לפרוץ.
ת״ח–ת״ט · 1648–1649
הגירה ושיקום אחרי גזירות ת״ח ות״ט
י״ח באלול תצ״ד · 1734
התגלות הבעש״ט
תקט״ז–תקי״ט · 1756–1759
פרשת הפרנקיסטים ומשבר באמונה בפודוליה
ו׳ בסיון תק״כ · 1760
הסתלקות במעזיבוז׳ · מעזיבוז׳



י״ח באלול
ח״י אלול — יום הולדת הבעש״ט ואדמו״ר הזקן
ו׳ בסיון
יום ההילולא של הבעש״ט